"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך." -
זיגמונד פרויד
מדהים אבל השראה היא מקור החיים שלנו. היא לאו דווקא קשורה לעולמות של יצירה ואמנות. השראה היא תחושה שכל אדם זקוק לה בחייו. כשמדברים על השראה או מוזה מדברים על פיתרון לבעיה, המצאה, רעיון מעולה, הארה וכל חשיבה יצירתית אחרת. כל תשוקה לפעולה, לתזוזה נולדת מהשראה.
ההשראה לא תמיד פוגשת אותי במקרה. כשזה קורה זה מופלא - ובום נולד לו רעיון חדש.
אבל לא תמיד כיוצרת אני יכולה לחכות שתגע בי קרן אור של השראה. אני צריכה לצאת לחפש אותה.
ההשראה נמצאת כל הזמן סביבנו, בשברירים של רגע, באנשים, בדברים שנאמרים, בטבע או בנוף העירוני, בסרט, ספר והרבה פעמים היא נמצאת במרחק של לחיצת כפתור במחשב. רק צריך לדעת לקחת רגע, לעצור, לראות ולהקשיב.
ההשראה היא רק קצה קצהו של רעיון. ההמשך הוא שלי.
אז... מה בכל זאת עושים כשההשראה לא בנמצא?
לא ליצור בכוח. אני מציעה להתרחק. אם מדובר בעבודה שיש לה דדליין, אפשר להתרחק לזמן קצר יותר, אבל להתרחק. לעשות דברים אחרים - לגעת בפרוייקטים אחרים, לעשות ספורט או אפילו לתלות כביסה. זה כמו לבשל. כשמבשלים בלי אהבה (מבחינתי זה שווה ערך להשראה) אולי אפשר לאכול את זה אבל זה יוצא הרבה פחות טעים.
אם ההשראה לא שם אפשר פשוט לצאת לחפש אותה - לפתוח פינטרסט, אינסטגרם, מאגרי תמונות או כל פלטפורמה אחרת שמלאה ברעיונות יצירתיים של אנשים יצירתיים אחרים.
לא להפסיק ליצור. ההשראה תגיע תוך כדי תנועה. תוך כדי פעולה. תוך כדי עבודה. לא לוותר. תחליטו שעכשיו אתם יושבים אפילו עם עפרון ודף וכותבים או עושים סקיצות. פשוט מעלים רעיונות. ההשראה תחזור.
אפילו פיקאסו אמר פעם ש"אמנים טובים מעתיקים מאחרים, אמנים מעולים גונבים מאמנים אחרים".
מארק טווין אמר: "כל הרעיונות הם יד שנייה".
סטיב ג'ובס אמר: "תמיד גנבנו רעיונות ללא בושה".
תסכימו איתי שמדובר באנשים יצירתיים לאללה, אז אם הם אמרו אז אני קטונתי(: לנסות משהו שראית במקום אחר הוא לא גניבה. מדובר בהשראה.
כל עוד זה נתן לך פוש אחד קטן, לנסות קומפוזיציה או צבעוניות אחרת והשאר הוא שלך. כלומר הפירוש הוא שלך - זו השראה.
ולסיום... משפט מפוצץ בהשראה של פיקאסו:
"יצירתיות היא התנסות, צמיחה, לקיחת סיכונים, שבירת חוקים, לעשות טעויות בדרך ובעיקר ליהנות ממה שאתה עושה".
הכי הכי חשוב, תהנו מהדרך.